שמירה

מובא במדרש על זמן החורבן : "בצע אמרתו", "בזע פורפירא דיליה" [הקב"ה קרע כביכול את טליתו], "השליך משמים ארץ תפארת ישראל" – זו תפילין[הקב"ה השליך כביכול את התפילין מראשו].(משנ"ב תקנה, א')
בעקבות כך נוסדו מנהגים שונים בדבר הנחת תפילין בתשעה באב.
בשו"ע (סי' תקנ"ה, א') כתב בצורה ברורה: "נוהגים שלא להניח תפילין בשחרית בתשעה באב, ולא טלית, אלא לובשים טלית קטן תחת הבגדים בלא ברכה, ובמנחה מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם."

א"כ, נראה כי התשובה פשוטה ומבוררת בדברי השו"ע.
אך אעפ"כ, כבר כתב מרן הבית יוסף בהקדמה לספרו שמנהגים שקדמו לו, אין הוא בא לשנות ואינו בא להורות לפסוק כמותו נגדם.
ואכן בנידון דידן ישנו מנהג סותר של קהל קודש 'בית אל' בירושלים משנים קדמוניות שנהגו כל הצבור להתפלל בבית הכנסת שחרית בטלית ותפילין, כמנהגם הרגיל בכל הימים, וכן העידו על המנהג הזה בספרים רבים(חסד לאלפים, כף החיים ועוד)
ומנהג זה התפשט כמעט בכל בתי הכנסת שבירושלים החדשה וכך העיד בשו"ת קרית חנה דוד חלק ב' (דף קמה ע"ד). ובאמת מנהג זה שבירושלים הוא מנהג עתיק יומין, שכן מבואר בספר חיים וחסד מוספייא, בימי הנגיד רבי יצחק הכהן שולאל, שמנהג ירושלים היה להניח תפילין בשחרית בבית הכנסת כמנהגם בכל יום, ושהגאון רבינו יצחק אבוהב היה מסירם מיד לאחר תפלת שמונה עשרה קודם הקינות.

וכתב מרן הגר"ע יוסף (חזו"ע תעניות, עמ' שע): "..ואנכי הצעיר כשבאתי לתל אביב לשרת בקודש, המשכתי במנהגו … להתפלל שחרית בבהכ"נ "אהל מועד" עם טלית ותפילין ובצבור."

וכן הביא מנהג זה הגאון הראש"ל רבי חיים משה אלישר(שו"ת משה האיש חאו"ח סימן כג אות ו)
והוסיף על כך: "..אלא שיש יחידים שנוהגים ללבוש התפילין בשחרית בביתם ומתפללים גם כן בבית, ואחר כך באים לבית הכנסת לומר קינות ולקרות בספר תורה." ע"כ

לסיכום: פסק הגר"ע יוסף שעל אף שלדעת מרן השו"ע שקיבלנו הוראותיו המנהג שלא להניח טלית ותפילין בט' באב בשחרית, מאחר ואף הוא מודה כי אין לשנות ממנהג עתיק שקדם לו, אנו מחזיקים במנהג העיקרי מימים ימימה להניח תפילין אף בט' באב בשחרית.
אעפ"כ נהגו עדות המזרח מרוקו תוניס וכו' להניח תפילין בשחרית בצנעא בביתם, ובציבור מניחים רק במנחה וכ"כ בספר נתיבות המערב ובקיצור שולחן ערוך לרב  טולדאנו (סימן תק"ג) וכן הובא בשו"ת שמש ומגן.

נקלעתי לביכנ"ס שמניחים תפילין במנחה ואני כבר הנחתי בבוקר, מה לעשות?

מי שהניח תפלין בתפילת שחרית עם הצבור, ובמנחה של ט' באב נזדמן לו להיות בבית כנסת אחר שאין מניחין תפילין אלא במנחה, אע"פ שכבר הניח, יחזור להניח תפלין במנחה, משום איסור 'לא תתגודדו'. וגם כדי שלא יהרהרו אחריו שאינו מניח תפלין.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על תפילין? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה

1. ש: למה התפילין מרובעות?
ת: אין ממש הסבר בתלמוד למה צריך שהתפילין יהיו מרובעות וזה נכלל בין ההלכות שהסיבה שלהן היא כי הן "הלכה למשה מסיני" אבל חכמים בכל זאת נתנו לכך כמה הסברים. הראשון, ישנה אמרה בתלמוד: "אין מרובע מששת ימי בראשית" מה שאומר שהקב"ה לא ברא שום דבר מרובע בבריאת העולם והתפילין המרובעות מסמלות את זה שאנחנו צריכים לתקן את העולם. ההסבר הנוסף הוא שהמבנה הריבועי מזכיר את בית המקדש בגלל שכתוב: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

2. ש: למה התפילין צריכות להיות צבועות בשחור?
ת: גם כאן, התשובה העקרונית היא שאין תשובה – הלכה למשה מסיני. ובכל זאת, ההסבר הוא שעל הצבע השחור אי אפשר לצבוע בשום צבע אחר. זהו צבע מוחלט וכך גם הקב"ה – אחדותו מלאה ומוחלטת. אנחנו מבטאים את זה בפסוקי שמע ישראל שנאמרים בהנחת התפילין "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".

3. ש: מדוע התפילין צריכים להיות מעור של בהמה?
ת: יש לכך כמה תשובות. אחת היא שהנחת תפילין היא אחת הדרכים לכפר על חטא העגל. תשובה נוספת מתורת החסידות היא שהתפילין נועדו לקדש את הבהמיות של האדם. רעיון יפה של המוהר"ש הוא שיש שני סוגי מקורות פרנסה – אלו שהפרנסה מגיעה להם באמצעות הראש (רעיונות מבריקים, חוכמה וכו') ויש את אלו שהפרנסה מגיעה להם באמצעות ידי הזהב שלהם. אלו ואלו צריכים לזכור שלא "כוחי ועוצם ידי" הוא זה שמביא להם את הפרנסה אלא משהו שלמעלה מהם, הקב"ה.

4. ש: מה צריך להיות אורך רצועות התפילין?
ת: רצועות התפילין של ראש צריכות להגיע עד אזור הטבור. רצועת התפילין של יד צריכה להיות בהתאם לאורך זרועו של המניח. חשוב לזכור שכורכים את התפילין סביב הזרוע כמה פעמים ולאחר מכן סביב פרק כף היד והאצבע, והאורך צריך להיות בהתאם.

5. ש: למה הפרשית צריכות להיות כתובות על קלף שעשוי מעור?
ת: קלף מעור הוא חומר חזק שמחזיק מעמד שנים ארוכות וחשוב שפרשיות התפילין יהיו כתובות על חומר חזק כזה. התשובה הרשמית לשאלה גם היא כי זה "הלכה למשה מסיני".

6. ש: האם יש חובה שגודל הבתים של תפילין של יד ושל ראש יהיו זהים?
ת: לא, הם יכולים להיות זהים ויכולים להיות שונים בגודלם. אין עניין שיהיו דווקא באותו הגודל.

7. ש: האם מותר לקצר את רצועות התפילין?
ת: עקרונית מותר אף עדיף שלא. חשוב לזכור שנער מתחיל להניח תפילין בגיל 13 וממשיך לגדול ולגבוה. האורך הסטנדרטי של רצועות התפילין של ראש הוא 3 מטרים ורצועת היד היא 4.5 וכדאי שיישארו ככה. רצועות איכותיות יחזיקו שנים רבות במידה ולא נעשה בהם שום שינוי.

8. ש: למה מניחים את התפילין של יד על הזרוע קרוב ללב?
ת: מכיוון שהלב מסמל את הרגש. הנחת תפילין מורכבת משכל (תפילין של ראש) רגש (תפילין של יד שממוקמים על שריר הקיבורת בסמוך ללב) והכריכות על הזרוע ועל כף היד שמסמלות את המעשה.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על תפילין? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה

1. ש: למה המזוזה על קלף מעור?
ת: בשביל שמזוזות יישארו כשרות הן צריכות להיות איכותיות. איכות זה אומר בין השאר הישרדות שנים ארוכות וקלף מעור נותן את המענה הרצוי. קלף מעור במזוזות זו הלכה למשה מסיני אך יש בה גם היגיון – שמירה על איכות גבוהה.

2. ש: למה מי שכותב את פרשיות המזוזה צריך להיות סופר סת"ם?
ת: סת"ם אלו ראשי תיבות של ספרי תורה, תפילין ומזוזות. סופר סת"ם הוא מי שמומחה בכתיבה של אלו, כתיבה ידנית ולא באמצעות מחשב ומדפסת ויש הלכות שונות שנוגעות לכתיבת סת"ם, הלכות אותן סופר הסת"ם צריך לדעת על בוריין. כל טעות ולו הקטנה ביותר עלולה לפסול את הכתב וסופר סת"ם הוא מי שלא רק מכיר את ההלכות הרלוונטיות אלא יש לו את המיומנות והדיוק הנדרשים על מנת שמה שייצא תחת ידיו יהיה כשר.

3. ש: למה צריך להתקין מזוזה דווקא בפתח הבית?
ת: המזוזה באה להזכיר לנו את יציאת מצרים ואת מכת בכורות בה הצטוו היהודים למרוח את דם קורבן הפסח על המשקוף כדי שהקב"ה "ידע" שזהו בית של יהודים וידלג אליו. למזוזה בפתח הבית יש גם עניין רוחני ומדורי דורות היא מותקנת בכדי לשמור על דרי הבית.

4. ש: למה מתקינים את המזוזות דווקא על משקוף הדלת?
ת: כפי שציינו, מריחת הדם התבצעה על משקוף הדלת ולפיכך צריך להתקין גם כיום את המזוזה על המשקוף.

5. ש: כל כמה זמן צריך לבדוק את המזוזות?
ת: את המזוזות צריך לבדוק אחת לשלוש וחצי שנים. רבים נוהגים היום לבדוק אחת לשנה ותקופת הימים הנוראים (בין ראש השנה ליום כיפור) הם זמן מצוין לעשות את זה.
(שו"ת יחווה דעת חלק א' סימן מ"ט)

6. ש: איך אפשר להיות בבית שהמזוזות בו נלקחו לבדיקה?
ת: באופן עקרוני, עדיף לא לשהות בחדר בו אין מזוזה בין אם היא נלקחה לבדיקה או מכל סיבה אחרת. אך מדובר על משהו שקשה ליישום מכיוון שלעיתים מזוזות נלקחות לבדיקה לכמה ימים ולכן, חשוב שתהיה מזוזה בפתח הבית כל זמן ששאר המזוזות בבדיקה ולאחר מכן ניתן לקחת את אחת המזוזות שנבדקו ולקבוע אותה במקום המזוזה הקבועה בפתח עד שגם זאת תחזור מבדיקה.

7. ש: האם חובה לנשק את המזוזה כשנכנסים לבית\לחדר?
ת: ראשית, עניין נישוק המזוזה הוא מנהג ולא הלכה. הסיבה להנחת היד על המזוזה הוא כדי להיזכר בתוכנה ובמחויבות שלנו לבורא העולם. יש דעות שונות האם צריך לנשק בכל חדר והאם בכל כניסה ויציאה או רק פעם ביום. הלכה למעשה, עיקר העניין הוא בפתח הבית וכשיוצאים ממנו ונכנסים אליו פעם אחת.

8. ש: האם מותר להעביר מזוזות מדירה ישנה לדירה חדשה או שצריך לרכוש חדשות?
ת: אם ישנה אפשרות עדיף לא להעביר מזוזות מדירה ישנה לחדשה. אפשר להשאיר את המזוזות בבית הישן ושהדייר החדש ישלם עליהן או להשאיר מזוזות פשוטות (אך כשרות) ואת המהודרות אם הן כאלו להעביר לדירה החדשה. ישנן דעות מקילות שאומרות שבדיעבד ניתן להעביר מזוזות ממקום למקום.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה

• ש: איפה ישנה חובה לקבוע מזוזה?
  ת: חובה לקבוע מזוזה בכל חדר מגורים בבית או בעסק בו יש פתח. הדגש ההלכתי הוא על הכניסה לבית וכניסה לחדר מוגדרת ככזו שיש בה משקוף אנכי או קורה המחייבת קביעת מזוזה.
• ש: האם חובה לקבוע מזוזה גם בשירותים?
  ת: לא! אין קובעים מזוזה בכניסה לשירותים או המקלחת.
• ש: האם חובה לקבוע מזוזה במרפסת?
  ת: מעיקר הדין אין חובה לקבוע מזוזה במרפסת, ויש הקובעים מזוזה גם במרפסת אך ללא ברכה.
• ש: אילו עוד חללים חייבים במזוזה?
  ת: חדר הארונות וחדר הכביסה גם הם חייבים במזוזה במידה והגודל שלהם הוא לפחות 2 מטרים על 2 מטרים.
• ש: האם חובה לקבוע מזוזה גם בבת עסק?
  ת: בבתי עסק ומשרדים החובה הינה פחותה אם כי מומלצת ואף תורמת להצלחתו של בית העסק ולשמירה על הנמצאים בו. למבנים ציבוריים ועסקים ניתן לרכוש מזוזות פחות מהודרות, אך הן חייבות להיות מזוזות כשרות.
• ש: מי יכול לקבוע מזוזה, גבר או אישה?
  ת: לכתחילה רצוי שהגבר יקבע את המזוזה אך אם אין אפשרות גם אישה יכולה לקבוע מזוזה.
• ש: האם מותר לגור בבית ללא מזוזה?
  ת: בארץ ישראל אסור לגור בבית ללא מזוזה. עם הכניסה לדירה חדשה חייבים לקבוע מזוזה בפתח הבית.
• ש: מתי במהלך היממה מותר לקבוע מזוזה?
  ת: ניתן לקבוע מזוזה בכל שעה ביום ובלילה.
• ש: מה חשוב לדעת לפני שקונים מזוזות?
  ת: לפני הכול חשוב לדעת ממי קונים. כמו בתפילין, השוק מוצף במזוזות לא כשרות שהכיתוב בהן הוא על נייר או על קלף לא כשר או שיש טעויות בכתיבה. חשוב לקנות את המזוזות רק בבית עסק מוסמך כדי לוודא שהמזוזות נכתבו על ידי סופר סת"ם.
• ש: האם מותר להביא מזוזות כמתנה?
  ת: בהחלט. מזוזות ובעיקר אם הן מהודרות ומעוצבות בחלקן החיצוני יכולות להיות מתנה מושלמת לחנוכת בית או עסק.
• ש: האם יש הבדל בין כתב אשכנזי לכתב ספרדי?
  ת: כן, יש הבדל. לכתחילה אשכנזי צריך לקנות מזוזה עם כתב אשכנזי וספרדי עם כתב ספרדי אך בדיעבד שני סוגי הכתבים כשרים לכולם.
• ש: כל כמה זמן צריך לבדוק את המזוזות?
  ת: המנהג הוא בכל שנה בחודש אלול לקראת הימים הנוראים, אך מי שלא יכול מכל סיבה שהיא, צריך לבדוק את המזוזות אחת לשלוש שנים וחצי.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת"ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר "קודש נט" – למכירת תשמישי קדושה

המזוזה היא אחד הסמלים החשובים ביותר בדת היהודית, וכוח המגן שלה נובע הודות לקלף שבתוכה. כל מה שחשוב לדעת על קלף למזוזה

מדובר בקלף שלמעשה שומר עלינו בתוך הבית, קלף שמגן עלינו מפני כל הצרות והרעות וקלף שמבטיח לנו שלום בית וחיים נעימים בתוך המקום הפרטי שלנו. את כל מוצרי הקדושה לרבות קלף למזוזה תוכלו לרכוש דרכנו בצורה קלה ובטוחה, המתבצעת באמצעות אתר האינטרנט שלנו, אנחנו מבטיחים לכם מחירים הוגנים ומשתלמים שלא תמצאו באף מקום אחר – והכל כמובן עם תעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית לישראל.

קלף למזוזה במחיר הוגן

קלף למזוזה הוא אחד הדברים החשובים ביותר בבית. אם זה עתה עברתם לבית חדש או אם גיליתם בעיה כלשהי בקלף הנוכחי מהרו והזדרזו לרכוש דרך האתר קלף חדש שישמור על ביתכם. המחירים אצלנו באתר הם ללא פערי תיווך, כלומר אתם לא משלמים שקל אחד מיותר בגלל מתווכים כאלו ואחרים בדרך, אתם משלמים רק על מה שצריך – כיוון שהקלף מגיע אליכם ישירות מהרב מימון שושן ועד לפתח ביתכם.

עבודה בפריסה ארצית בכל רחבי הארץ

באמצעות קודש נט אנו מספקים שירות לכל המגזרים ולכל האזורים בישראל. לא משנה אם אתם חילונים, דתיים או חרדים – אנחנו נשמח לספק לכם את תשמישי הקדושה הנחוצים לכם.

העבודה שלנו היא בפריסה ארצית ואנחנו עובדים בכל חלקי הארץ ולא משנה אם אתם תושבי הדרום, המרכז או הצפון, ביכולתכם להזמין ישירות מקודש נט וליהנות ממשלוח שמגיע עד פתח ביתכם. אפילו אם אתם מתגוררים בחוץ לארץ, אתם יכולים להזמין דרכנו את המוצרים ואנחנו נמצא את הדרך הבטוחה והמהירה ביותר להגיע עד אליכם ולמסור לכם את הזמנתכם – ולא משנה אם מדובר על קלף למזוזה, תפילין, טלית, סידור או כל תשמיש קדושה אחר.

רכישת קלף למזוזה בדרך פשוטה, מהירה ומאובטחת כאן באתר קודש נט

כיום, כאשר מדברים על קניות, כבר כולם מבינים שמדברים על קניות דרך אתרי האינטרנט. אם פעם הייתם צריכים לרוץ בין כל חנויות הקדושה בעיר שלכם או בערים הסמוכות לביתכם כדי לרכוש קלף למזוזה או מוצרי קדושה אחרים, הרי שהיום אתם יכולים לחסוך לעצמכם את התענוג המפוקפק.

כעת אתם יכולים להיכנס לקטלוג האינטרנטי שלנו, להתרשם ממגוון המוצרים שיש לנו להציע לכם, לבחור בקלות את המוצרים שאתם צריכים ולבצע את הרכישה במהירות עם כמה קליקים על העכבר. כמובן שכל הרכישות דרך האתר מאובטחות ובטוחות, כל המידע שלכם מאובטח ולא מגיע לאף גורם מלבד חברת הסליקה.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה